בתקופה האחרונה פונות אלי נשים שלטענתן הן חובות את "משבר גיל ה 40".
מכירה את הביטוי הזה?
לא מעט משתמשות בביטוי הזה וכשאני שואלת אותן מה גרם להן למסקנה שהן במשבר, הן לא ממש יודעות לשים את האצבע על הדבר.
ואז לאט לאט מתוך השאלות שצפות הן מגלות שלאורך חייהן הן היו כל הזמן עסוקות בלרצות את עצמן, את הסביבה ואת החברה.
הן הרגישו שהן נמצאות במקום הכי טוב בחייהן ומאושרות בחלקן מפני שהן שעמדו בציפיות של החברה ושל עצמן – אשר שנבעו מתכתיבי החברה.
והן באמת היו במקום מצוין עד לרגע זה ממש.
אז מה קרה? מה השתבש פתאום? מה ייצר את המשבר?
הרי הוכחת את עצמך לעצמך ולחברה,
את בעמדה מצוינת בחייך,
הילדים גדלו והתפנה לך המון זמן לעצמך.
זהו מסלול החיים שלנו – צבא, לימודים, רכישת מקצוע, עבודה שצריך להוכיח בה את עצמך, זוגיות, ילדים, המרוץ אחר גידול הילדים? זוהי תקופה מאוד אינטנסיבית. את נמצאת במרוץ – את רצה על אדרנלין.
ומה קורה כשנגמר המרוץ והאדרנלין מתחיל לרדת?
נכון – מתחילים להרגיש את כאב השחיקה של השרירים והמפרקים ואת העייפות שיורדת עלינו לאט לאט. זה בדיוק מה שקורה בגיל ה- 40+ זה הרגע בו את מבינה שמחצית חייך כבר עברו, האדרנלין מתפוגג, ואת צריכה להמציא את עצמך מחדש.
אבל את לא לבד, את נמצאת באותו מקום שנשים רבות נמצאות בו.
את מחפשת שוב את מקור האדרנלין שלך ומגיע לך לחשב מסלול מחדש.
מגיע לך לגלות מה הם מקורות האנרגיה החדשים שיכולים למלא את יומך. זהו חלק מתהליך התפתחותי שכולנו כבני אדם חווים אותו.
משבר הוא משהו שמרסק – שובר.
קחי לך רגע לעצמך ושאלי את עצמך האם את באמת חושבת שזהו הזמן להישבר?
מה עוד אפשרי?
