מכירה את הקולות האלו בראש שאומרים לך כל הזמן שזה הזמן לשינוי? אותו הקול שאת כל פעם בורחת ממנו, מנסה להדחיק אותו. הקול שקופץ לך כשאת בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, כשאת שוכבת במיטה ומנסה להירדם בלילה… מהי באמת הסיבה שאת מתעלמת ממנו?
מאיפה בכלל הוא צץ? הרי עד היום הכל היה בסדר, בית, ילדים, עבודה– בסך הכל בסדר, אז מה קרה פתאום?
הרבה נשים חוות תופעה זו לאורך חייהן. למעשה, בתחילת דרכך בחייך הבוגרים היית חדורת מטרה, ידעת שאת רוצה ללכת בדרך מסוימת, דרך ידועה מראש, אותה הדרך בה הלכו רוב הסובבים אותך. טיול אחרי צבא, לימודים, מציאת זוגיות, חתונה, ילדים, עבודה, גידול הילדים – שגרה. אז מה קורה לך עכשיו שפתאום עולים בך הקולות לשינוי? איך יכול להיות שמה שהיה טוב עד עכשיו פתאום מתחיל להרגיש משעמם ואפילו חונק?
אני אשאל אותך שאלה: היום כשאת בת 35-40 ועברת דבר אחד או שניים בחייך, האם את רואה את העולם והחיים באותה צורה שבה ראית אותם לפני 10-20 שנה?
אנחנו כל הזמן עוברים שינויים תודעתיים ותהליכי התפתחות אישית. במהלך החיים אנו לומדים ונחשפים לדברים שלא ידענו ולא הכרנו בצעירותינו. לכן, מה שהתאים לנו בעבר, לא תמיד מתאים לנו גם היום. בכל תחומי החיים: זוגיות, עבודה, תחביבים, תעסוקה ועוד.
כאשר התודעה שלנו משתנה, זה הרגע בו מתחילות לצוץ השאלות. מתי זה קורה? דווקא ברגעי השקט, ברגעי המנוחה, בהן אנו מתפנות מתלאות היום, יושבות לנו בנחת אם כוס קפה או כוס יין, כל אחת והפינוק שלה, אז אנחנו שומעות אותו, אותו קול קטן בראש שקורה לנו לקום ולעשות שינוי.
אני ממש מבינה אותך, זה עלול להיות מלחיץ ואי אפשר לדעת מה לעשות עם כל הרגשות שצפים לנו בבת אחת. השאלות עולות ואין תשובות, או שהתשובות מבהילות כי הן מביאות אותך אל התובנה שהשינוי מגיע עם תג מחיר. מחיר שלא תמיד נעים לשלם אותו והדרך אל האושר המחודש לא תמיד מהנה.
גם אני עברתי שנוי משמעותי בחיי, לקחתי החלטות שהדרך שלהן לא תמיד הייתה נעימה ולפעמים אפילו כואבת. יחד עם זאת, הידיעה שהתוצאה הסופית תאפשר לי לחיות מתוך האמת הפנימית שלי נתנה לי את הכוח להמשיך ולא לוותר. גם לי לקח זמן להבין את השינוי ולקבל את זה שמשהו בי משתנה, אך כשלמדתי לקבל אותו הכל הפך לקל יותר.
זכרי, אצלך הכל בסדר. את לא חייבת לעבור את זה לבד. יכול להיות שלבד תגיעי אל התוצאה אך ביחד נגיע אליה מהר יותר.
