היום הוא יום מאוד משמעותי לעם היהודי.
ט' באב. היום בו חרב בית המקדש בפעם השנייה.
לפי המסורת, חורבן הבית השני וכיבוש ירושלים בידי הרומאים היה תוצאה של שנאת חינם -שנאה ללא סיבה בין היהודים לבין עצמם שהביאה בסופו של דבר לחורבן.
שנאה היא רגש עז של דחייה, התנגדות, שלילה, אויבות. השנאה קשורה לעיתים קרובות לתחושות של כעס, סלידה ועוינות כלפי מושא השנאה, אשר מעוררת רצון להתרחק ממנו או להרע לו. אנשים שחשים שנאה כלפי אדם אחר לא מאמינים שאפשר לשנות את היחסים עמו, או את האדם בעצמו, ולכן היא מכילה בתוכה רצון לפגוע ואף להעלים את האדם
השנוא.
לעומת זאת אהבת חינם היא אהבה שלא תלויה בדבר. אהבה טהורה שבאה ממקום חסר שיפוטיות, מאפשר ומכיל את מה שאחר ושונה ממך.
כמו שאומה שלמה יכולה להיחרב בגלל שיפוטיות יתר, אי הכלה והרצון להוכיח שהאחר לא מספיק טוב, כך גם אדם יחיד יכול להגיע למקום של חורבן עצמי.
לכל אחת יש את הייצר ההרסני הזה ואת השדונים שמספרים לה כמה היא לא מספיק…
(לא מספיק חכמה, אמיצה, מעיזה, אסרטיבית – כל אחת והשדון שלה).
הדיבור הפנימי שעושה השוואות בינך לבין הסביבה שלך, שמספר לך כמה את יכולה אחרת וכמה טוב יש בעולם הזה שאת לא חלק ממנו.
השקפת עולם זו מביאה אותך למקומות שאת יודעת שאין לך כל רצון להיות שם ואם מישהו אחר היה מתנהג אליך בצורה כזאת היית מנפה אותו מחייך, אז איך זה שאת לא מצליחה לשפוט ולבקר את עצמך?
אהבה עצמית נחשבת בחברה של ימינו כמשהו שלילי, היא מתפרשת כאגואיזם, כ"תעופה עצמית" וכו'. יחד עם זאת, אני תמיד שואלת את המאומנות שלי בקליניקה שלי, האם הן מסוגלות לאהוב מישהו שלא אוהב את עצמו? או חושב על עצמו שהוא ממש לא שווה להערכה?
התשובה היא תמיד לא!
מהי הסיבה ל"לא" הנחרץ הזה?
התשובה בדרך כלל היא, שאם הוא לא אוהב את עצמו אז למה שאני יאהב אותו?
ואת?
את יודעת מה הסיבה לשיפוטיות יתר, חוסר הפירגון העצמי וחוסר האהבה העצמית שאת מפגינה כלפי עצמך?
היום הוא יום תענית על חורבן ירושלים בדיוק בעקבות הדברים הללו, אני מזמינה אותך לקחת לעצמך את היום ולברר עם עצמך האם מגיע לך להיות כל כך קשה עם עצמך ולחרב בתוכך את הדברים המופלאים שאת מביאה לעולם הזה?
אם התשובה היא לא אז היום הוא היום הנכון ביותר לחבק את עצמך ולהעניק לעצמך אהבת חינם כמו שאת מעניקה לסביבה שלך.
לך הכי מגיע בעולם לקבל את האהבה הזאת מעצמך.
