לפני כמה ימים חגגנו את ט"ו בשבט.
חג בו אנחנו נוטעים עצים בכל רחבי הארץ.
חג שמזכיר לי שלפני קצת יותר מ – 23 שנים ילדתי את בני בכורי ואחרי כמה ימים קיבלתי בדואר תעודה מקק"ל שהודיעה לי שננטע על שם בני עץ באחד מיערות המדינה.
אני לא יודעת אם גם היום זה כך, אך בעיני זה ממש סימבולי שעם כל תינוק שנולד נוטעים עץ.
העץ בעיני מסמל חיים, ללא העצים העולם שלנו לא יוכל להתקיים.
כל פעם בט"ו בשבט אנחנו נזכרים להודות לטבע שבלעדיו לא יתקיימו על הכדור שלנו חיים, אך מהר מאוד שוכחים את משמעות היערות והחיים שהם מספקים לנו ולטובת התחדשות מדעית וטכנולוגית אנחנו בוחרים לוותר כל פעם מחדש בטבע שמגן על הכדור שלנו מאסון.
כל יום אנחנו שומעים על ההתחממות הגלובלית ועל הקרחונים שנמסים ורק פעם בשנה עוצרים להיזכר שללא הטבע ובמיוחד היערות והעצים לא נוכל לשרוד פה על הכדור שלנו.
כמו העץ שכל כך זקוק שנשמור עליו מאסונות הטבע ונדאג להשקות אותו על מנת שיצמח וייתן לנו חמצן לנשימה כך גם הנפש שלנו.
כל עוד תתני לה מזון היא תצמח ותלבלב.
כל זמן שתשקי אותה במה שהיא זקוקה לו ותאפשרי לה לייצר עבורך את החמצן לו את זקוקה כך היא תשמור עליך מכל פגע.
מתי בפעם האחרונה ציינת את הט"ו בשבט של הנשמה שלך?
מתי עצרת וחגגת את עצמך?
הסדנה הקרובה שלי "עכשיו את!" מוקדשת בדיוק לכך.
סדנה שנותנת לנשמה שלך את המזון, הדשן והנוזלים להם היא זקוקה.
אז אחרי שנתת צל, חמצן, רוח וחיים לכל מי שסובב אותך – עכשיו את!
להרשמה הכנסי ללינק: https://zavigail.vp4.me/now-you
